חברות אהבה ופרופורציות בחיים

חברות ואהבה הן מתנה, אבל מתנה שיש לה גבול.
נתינה אמיתית נוצרת כשאני זוכרת לשמור גם על עצמי,
כשאני יודעת להגיד "כן" מתוך רצון ו"לא" מתוך אמת.
כך אני נותנת מבלי להתרוקן, אוהבת מבלי לאבד את עצמי.

לפעמים, דווקא מפני שאני רואה את מי שאני אוהבת באמת,
אני בוחרת לשים אותו לפני הצרכים שלי.
לא כהקרבה שמוחקת אותי,
אלא כהבעת אהבה שמגדילה אותי.
אהבה אמיתית לא מבקשת שאיעלם,
אלא שאביא את עצמי בשלמותי.

החיים מלמדים אותי פרופורציות.
כשמשהו גדול באמת מופיע, כל השאר מתגמד,
ופתאום אני מבינה שיש לי דבר חשוב יותר לדאוג לו:
לעצמי.
כי רק אני יודעת למלא את עצמי באמת,
ואף אחד אחר לא יעשה זאת במקומי.

וכשאני דואגת לעצמי, ממלאת את ליבי ואת נפשי,
אני חופשיה לאהוב באמת.
אז מה שמגיע מבחוץ אינו בא למלא חסר,
אלא להפוך לתוספת מבורכת,
להעשיר את מה שכבר קיים בי.